תפריט
מערכת היחסים בין אחים היא מערכת היחסים הארוכה ביותר שיש לאדם בחייו. לכן, יש פוטנציאל עצום לקשר בין האחים להיות אחד הקשרים הקרובים ומשמעותיים בחייהם.
באופן אישי, אני מאמינה שאחים הם המתנה הכי טובה שאנחנו יכולים להביא לילדנו. מדובר בקשר קרוב שאין שני לו.
האחים והאחיות הם האנשים שחווים אחד עם השני את הרגעים המשותפים הכי משמעותיים ואינטימיים בגיל הילדות. הם חולקים התמודדויות, קשיים וחוויות טובות בביתם. מעבר לכך, הדינמיקה בין האחים מלמדת את הילד מיומנויות ועוזרת לו לרכוש כישורי חיים. לדוגמא: לראות ולתת מקום גם לאחר, להיות סבלני ומאופק, להתמודד עם תסכולים ועוד.
בדרך כלל, מדובר גם במערכת יחסים מאוד אינטנסיבית ונפיצה. משום שכאשר נמצאים הרבה זמן יחד וכאשר מתחרים על אותם משאבים (אנחנו ההורים זה המשאב הכי משמעותי וחשוב שיש לילד בעולם), יש מקום לחיכוכים.
ההבנה העמוקה של יחסי אחים היא כלי חשוב להורים המבקשים לטפח סביבה משפחתית בריאה ומאושרת. מעבר למריבות בין אחים ולאתגרים הרגילים שילדים מציבים, ישנם כמה עקרונות מנחים שיכולים לעזור לנו ההורים לשמור על האיזון ולסייע לילדים לבנות קשרים עמוקים וחיוביים ביניהם.
מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לילדים שלנו לשמור על יחסי אחים טובים?
אחד הדברים שמביאים הכי הרבה נחת וסיפוק להורה זה לראות את ילדיו מסתדרים, כשהילדים נוהגים בכבוד ואהבה אחד כלפי השני. אז מה עושים כדי לעזור לזה לקרות? מה אנחנו יכולים לעשות כדי להפחית סיטואציות של ריבים בין אחים בבית?
כדי לחזק את הקשר בין האחים, נוכל ליזום פעילויות משותפות ומשפחתיות שבמסגרתן כל ילד יוכל למצוא את מקומו ולתרום בדרכו. זה יכול להיות באמצעות משחקי חברה, טיולים בטבע, פרויקט יצירה, בניית פאזל או לגו יחד, או אפילו בישול משותף במטבח.
הפעילויות המשותפות מאפשרות לילדים לחוות חוויות חיוביות יחד, לשתף פעולה ולבנות זיכרונות משותפים שיחזקו את הקשר ביניהם. כשילדים מרגישים תחושת שייכות, כלומר, שהם חלק מקבוצה מלוכדת, שהם חלק מדבר גדול יותר, הם מרגישים בעלי ערך ובעלי ביטחון עצמי גבוה יותר.
כשאתם מארגנים פעילויות משותפות לילדים, אני ממליצה במיוחד על פעילויות בהן הילדים צריכים לעבוד יחד כדי להשיג מטרה משותפת. אפשר לעשות זאת באמצעות סוגי משחק שונים (בנייה והרכבה, משחקי תפקידים ועוד) ואפילו כחלק מעזרה במטלות הבית. אני ממליצה במיוחד על משחקי תחרות כאשר הילדים הם באותה הקבוצה ואתם (ההורים) מתחרים נגדם – לדוגמא: "בואו נראה מי מסיים קודם ומנצח – אני כשאני שוטפת כלים או אתם כשאתם אוספים את כל הלגו לקופסא?".
פעילויות משותפות יוצרות זיכרונות חיוביים אצל כל אחד מהילדים. הזיכרונות הללו יוצרים חיבור בין האחים לאורך זמן. לא פעם, הזיכרונות הללו מחזקים את הקשר הרגשי ומעצבים את מערכת היחסים של הילדים שלנו בצורה חיובית.
בדרך כלל כשהילדים לומדים לעבוד יחד, הם מפתחים תחושת תמיכה הדדית. הם מבינים שהם יכולים לסמוך אחד על השני ושהם שם כדי לעזור ולתמוך אחד בשני גם ברגעים מורכבים יותר בחיים.
הצלחות משותפות מחזקות את הביטחון העצמי של הילדים. הם לומדים שהם מסוגלים להשיג מטרות ולפתור בעיות כשהם עובדים יחד. מעבר לכך, כשילדים עובדים יחד, הם לומדים להבין את הצרכים והרצונות של האחר. ולא פעם, זה מפתח את האמפתיה שלהם ואת היכולת לראות את הדברים מנקודת מבטו של האחר (החבר בגן למשל).
באמצעות פעילויות ומשחקים הדורשים שיתוף פעולה בין האחים, הילדים לומדים לפתח כישורי חיים משמעותיים כגון: תקשורת ועבודת צוות, חלוקת משאבים וניהול זמן.
נשתדל מאוד לא לעודד תחרות ביניהם בשום סיטואציה. מבחינתנו, הם תמיד באותו צד. תחרות יכולה לעיתים להוביל לתחושות שליליות של קנאה, כעס ואף ריבים בין אחים. לכן חשוב להימנע ממנה ככל האפשר. אם בכל זאת רוצים לקיים תחרות כדי לעודד מוטיבציה ולחזק את תחושת ההישג, מעולה – הילדים יהיו באותו הצד, ויתחרו נגדכם ההורים. בכך, אנחנו מעבירים להם מסר שהם קבוצה אחת חזקה ומשולבת. ואנחנו ההורים? תומכים בהם ומעוניינים בהצלחתם המשותפת.
בנוסף לכך, חשוב מאוד לא להשוות בין הילדים. לכל ילד יש צרכים אחרים ויכולות אחרות, ואנחנו נתייחס אליו בהתאם לכך. השוואות בין האחים עלולות לעורר תחושות של אי צדק וקיפוח, ולפגוע בביטחון העצמי של כל אחד מהם. לפעמים אנחנו לא שמים לב ובמקום "חמודה, בואי למקלחת," יוצא לנו "חמודה, בואי למקלחת, תראי איך אחותך כבר התקלחה יפה." אפילו השוואות כאלה קטנות יכולות לפגוע בקשר בין הילדים וליצור מתחים מיותרים.
לכל ילד יש את הקצב והאופי שלו. חשוב להכיר בכך ולכבד את השוני בין הילדים. נשתדל להימנע מלהעמיד את ילדינו זה מול זה בסיטואציות תחרותיות או השוואתיות. במקום זאת, נתמקד בחוזקות וביכולות של כל ילד, ונעודד אותם לפתח את הכישורים האישיים שלהם. כך, כל ילד ירגיש מוערך ומקובל כפי שהוא, ולא יחשוש מהשוואות שעשויות לערער את בטחונו העצמי.
נעזור לילדינו לראות אחד את השני בעין טובה. לראות את הכוונות הטובות אחד של השני ולבנות הבנה עמוקה ואמפתיה ביניהם. החינוך לגישה זו מתחיל בתקשורת היומיומית שלנו כהורים ובאופן שבו אנו מתווכים את האינטראקציות ביניהם.
לדוגמא: כאשר ילד אחד בונה מגדל והשני בא ומפרק לו, התגובה הטבעית שלנו כהורים עשויה להיות להעמיד את הילד המפרק במקום ולשאול "למה אתה כל הזמן הורס לו?". אמנם כוונתנו היא לשמור על השקט וההרמוניה, אך בפועל אנחנו מעצימים את התחושות השליליות ואפילו מרחיקים בין הילדים. אנחנו גורמים לתחושת תסכול וכעס אצל שני הצדדים.
במקום זאת, אם נסתכל על הסיטואציה מזווית אחרת, נחפש את הכוונה הטובה של הילד שלנו, למרות שהוא בא ופירק את המגדל לאחיו, אנחנו נהפוך את הקערה על פיה ונגרום לכל הסיטואציה להיראות אחרת לגמרי. למשל, נפנה לילד ונגיד לו: "אני רואה שאתה ממש רוצה לשחק ולהיות עם אחיך."
במקרה כזה, אנחנו מאירים את הכוונה הטובה של הילד. גם אם אח שלו יבחר בסופו של דבר לא לשחק ולחלוק עם אחיו, עדיין הזיכרון שיישאר לו מהסיטואציה הוא שאח שלו מאוד רצה להיות איתו במקום זיכרון שאח שלו כל הזמן רוצה להציק לו ולהיות נגדו. גם הילד שפירק, יישאר עם תחושה חיובית הרבה יותר, ולא עם תחושה שרואים בו גורם מפריע ומזיק.
"ילדים רואים, ילדים עושים".
מבחינתנו כהורים, עלינו לשאוף לשמש מודל לחיקוי. הילדים שלנו לומדים בעיקר מצפייה בהתנהגות ובהתנהלות שלנו ההורים, יותר מאשר שהם לומדים מהמסרים המילוליים שלנו. אם אנחנו מפגינים כבוד, סבלנות ואמפתיה אחד כלפי השני, הילדים יפנימו את הערכים האלה וישתמשו בהם במערכות היחסים שלהם. נשתדל להראות להם איך להתמודד עם קונפליקטים בצורה בריאה, כיצד לתקשר בכבוד ואיך לבקש סליחה כשאנחנו טועים.
סיטואציה של אחים רבים היא חלק טבעי מהחיים המשפחתיים. זהו תהליך שבו הילדים לומדים על עצמם, על אחיהם ועל החיים בכלל. אנחנו כהורים צריכים להיות שם בשביל לתווך, להנחות, לתמוך ולהראות להם את הדרך. כשנצליח לעשות זאת, נעניק לילדים שלנו את הכלים לבנות יחסים חזקים ובריאים שיתמכו בהם לאורך כל חייהם.
כשאחים רבים, ישנה הזדמנות טובה ללמידה על מערכות יחסים, פתרון קונפליקטים ותקשורת. חשוב שאנחנו ההורים נתערב במידה הנכונה ונלמד את הילדים כיצד לנהל את הריבים שלהם עם אחיהם בצורה בריאה ומכבדת.
הרבה פעמים כאשר אחים רבים, הורים רבים מרגישים צורך עז להגן על האח הקטן יותר או זה שנתפס כ"חלש יותר".
אני רוצה לתת לכם כלל אצבע חשוב ביותר – בזמן מריבות בין אחים, אף פעם לא נבחר צד ולא נכריז מי מהם הוא הצודק ומי האשם.
אנחנו לא שופטים, ואין לנו תמיד את כל המידע הדרוש כדי להכריע בסיטואציה. בדרך כלל אנחנו לא יודעים מה באמת קרה, מי התחיל את המריבה ומה הייתה ההיסטוריה שקדמה לכך. יתרה מכך, חשוב להבין שכאשר אנחנו תופסים צד של ילד אחד, אנחנו בהכרח יוצרים תחושת ניכור או תחושת חוסר צדק אצל הילד השני. כשאנחנו בוחרים צד אנחנו בהכרח נגד אחד הילדים שלנו!
כמו כן, נימנע מהצבת עונשים חד-צדדיים שעלולים להתפרש כבחירת צד. עונשים כאלה יכולים להוביל להעמקת תחושת העוול ולגרום לילד שהוענש להרגיש פגוע ומנוכר. במקום עונשים, נשאף ללמד את הילדים כישורי פתרון בעיות והתמודדות עם קונפליקטים.
כאשר ילד בא אלינו בתלונה על אחותו, חשוב שנקשיב לו באמת, אולי אפילו ננחם אותו, אך ללא שיפוטיות. אנחנו לא בוחרים צד, אלא נותנים לכל ילד את התחושה שהוא נשמע ומובן, שאנחנו רואים אותו.
כאשר ילדים רבים, ננסה לאמץ גישה של מתווכים ניטרליים, שמטרתה לעזור לילדים להבין את נקודת המבט של השני ולמצוא פתרון שיתופי. נתחיל בהקשבה שלנו ההורים, ונבקש מכל אחד מהם לספר את גרסתו למה שקרה, בלי לקטוע ובלי לשפוט. נשאל אותם שאלות פתוחות כדי לעודד אותם להביע את רגשותיהם ומחשבותיהם, כגון: "איך הרגשת כשזה קרה?", "מה היית רוצה שיקרה עכשיו?" או "איך אתם חושבים שאפשר לפתור את זה?" שאלות אלו עוזרות להם להעמיק בהבנת הסיטואציה ולהבין את ההשפעה שלה על האחר.
בהמשך, נוביל כל אחד מהילדים לכיוון של שיתוף פעולה, במקום להתערב ולהכריע ביניהם. נשאל אותם איך הם יכולים לפתור את הבעיה יחד? נשתדל להימנע מלתת פתרונות מוכנים (במיוחד בגיל ההתבגרות), אלא לעודד את הילדים למצוא פתרונות בעצמם. נוכל להציע להם לחשוב יחד על פתרונות אפשריים ולבחור את זה שמתאים להם ביותר. בכך אנחנו מעודדים את כישורי החשיבה העצמאית והיצירתיות שלהם, ומלמדים אותם כיצד לנהל משא ומתן ולמצוא פשרות.
מערכת היחסים בין אחים היא מהארוכות והמשמעותיות ביותר שיש לאדם בחייו, ולכן יש לה פוטנציאל להיות אחת הקרובות והעמוקות ביותר. אחים הם המתנה הכי טובה שאנו יכולים להעניק לילדינו, והקשר ביניהם טומן בחובו רגעים משמעותיים ביותר. לצד זאת, בגלל התחרות על משאבים, במיוחד על תשומת הלב ההורית, לעיתים קרובות נוצרות מריבות וחיכוכים.
כהורים, חשוב שנבין את הדינמיקות הללו ונעזור לילדינו לבנות קשרים חיוביים ומעשירים. על ידי ייזום פעילויות משותפות, הפחתת תחרות והשוואות, ועידוד ראייה חיובית אחד של השני, נוכל לטפח סביבה משפחתית בריאה ומאושרת.
כשאנו ניגשים למריבות בין אחים, עלינו לשמור על ניטרליות, להקשיב לשני הצדדים ולעודד אותם לפתרון בעיות משותף. ההבנה שלנו כהורים את החשיבות של הקשר בין האחים והיכולת שלנו לתווך ביניהם בצורה נכונה, תעניק לילדינו את הכלים לבנות מערכת יחסים חזקה ובריאה שתלווה אותם כל חייהם.
מזמינה אתכם להתחיל ביחד איתי תהליך מיטיב בו נשים במרכז את מערכת היחסים עם הילדים שלכם. בתהליך תקבלו כלים שונים להתמודדות עם אתגרי היום יום, לשיפור האווירה בבית ולבעיות ספציפיות איתן אתם מתמודדים במערכות היחסים עם הילדים שלכם כמשפחה.
ביחד, נמפה את האתגרים מולם אתם עומדים ונמצא ביחד את הפתרונות הכי נכונים והכי מדויקים למשפחה שלכם. ביחד נצליח לעבור את המסע המאתגר והמרגש של ההורות!
שלכם,
קורל