הילדים שלי בני 5 ו-3, ואני מרגישה שהם פשוט לא רואים אותי. הם לא מקשיבים לשום דבר שאני אומרת, הבית הפוך, הם עושים מה שהם רוצים ואני מרגישה כאילו אני לא קיימת. אני מנסה לדבר יפה, אני מסבירה, מבקשת, אבל שום דבר לא עובד - בסוף אני מתפרצת עליהם ונשארת עם רגשות אשם. זה כל כך מתסכל אותי - אני נותנת את כל כולי ורק מקבלת חוסר כבוד בחזרה. איך אפשר לגרום לילדים להקשיב בלי מאבקים ובלי לצעוק?
מרגישים ממש את התסכול שלך... קודם כל חיבוק גדול גדול, זו תקופה מאתגרת וסיטואציה לא פשוטה בכלל... 🩷
יש לנו לפעמים נטייה להסתכל על הילדים הקטנים שלנו ״בעיניים של מבוגרים״ - אבל בפועל יש הרבה מיומנויות שלוקח להם זמן להתפתח במוח שלהם, ופשוט אין להם אותם עדיין.
בעיקר חשוב לדעת שבגילאים הצעירים הללו הם מונעים מרגש, ומדחפים, ולא מהיגיון בריא - למשל, להסביר להם לא להפוך את הבית לא תמיד יעזור כי פשוט אין להם את ההיגיון הזה. מבחינתם - אם יש להם צורך או רצון, הוא צריך להתממש, וזהו.
בנוסף, הם לא יכולים ״להחזיק״ שני רגשות בבת אחת - כלומר, הם לא יכולים גם לרצות מאוד לשחק עכשיו במשחק שנמצא בתחתית הארגז (וזה עושה הרבה בלאגן כשהם מוציאים אותו) ובמקביל לזכור שאת האמא היקרה שלהם שהם אוהבים הכי בעולם וביקשת לשמור על הסדר.
בקיצור, מנחם לדעת שהם לא עושים לך בכוונה - הם פשוט יצורים קטנים שהמוח שלהם עדיין לא הבשיל עד הסוף 🩷.
יש כל מיני דרכים להניע ילדים לפעולה ולא להיות איתם במאבקי כוח... בגילאים כאלה עובד מצוין שימוש במשחקיות - ממש לשחק איתם ובתוך המשחק להניע אותם לעשות פעולות שאת רוצה, או לעשות איתם תחרות (שהם באותו הצד בתחרות נגדך).
אני חושבת שבמקרה כזה נכון לפנות להכוונה או ייעוץ יותר מעמיקים - כדי שתקבלי כלים לשנות את האווירה בבית שלך ולהנות מגידול הילדים המתוקים שלך 🩷.
בדיוק בשביל זה פתוחה קבוצת הוואטסאפ של "יחסים לפני הכל" 🎯
לחצו כאן והצטרפו לקבוצה, בה תוכלו:
הקבוצה נפתחת אחת לשבוע - ללא עלות 🌿
המתמחה בליווי מדויק של הורים לילדים בכל הגילאים, עם ניסיון רב בהתמודדות עם המורכבויות השונות בתא המשפחתי.
יוצרת סדרת ספרי הילדים ״לולי וגולי״, המקדמת שיח רגשי נגיש ומעמיק בתוך הבית.
מאמינה שיחסים תמיד לפני הכל.
